א

אוטיזם – תסמונת התפתחותית שבה עיקר הבעיה הינה פגיעה חמורה ביכולות התקשורתיות
אוריינות – שלב התפתחות הקריאה והכתיבה המבטא יכולות פיענוח, ניתוח, הבנה ואינטגרציה עם ידע קודם.
אימפולסיביות. – נטייה או דחף להתנהגות בלתי שקולה ובלתי מבוקרת, נמהרות מבלי יכולת לצפות את תוצאות הפעולה.
אינטגרציה סנסורית – וויסות חושי. הליך נוירולוגי שבו קיים וויסות של התחושות המגיעות למוח מהסביבה והמבוקר על ידי מערכת העצבים המרכזית במצה של איזון.
אינטונציה – שינויים בגובה הטונציה הקולית ובקצב הדיבור.
אנמנזה – מכלול המידע שנאסף לגבי מטופל. תמונת מצב.
אנפוף – דיבור אפית, בריחת אוויר, צורת דיבור המקשה על בהירות ואיכות הדיבור.
אסטרטגיות למידה – מיומנויות למידה ומיומנויות התנהגות מודעות באמצעותן יכול הלומד להגיע להישגים בלימודים ובתפקוד היומיומי.
אספרגר – סוג של אוטיזם אובססיבי לצד אינטליגנציה תקינה. קיים ליקוי בתקשורת ובתפקוד החברתי.
אספירציה – שאיפת חומר לקנה הנשימה. הקדמת קנה לוושת.
אקולליה – הדהוד, חזרה קולית על צלילים והיגדים פנימיים.
אלקלקוליה – חוסר יכולת לחבר בין כמות למספר.

ב

ביופידבק – משוב ביולוגי שניתם לזיהוי באמצעים טכנולוגיים.
ביליטרליות – שימוש מתואם בין שני צידי הגוף.
ביפולר – הפרעה דו-קוטבית המתבטאת במצבי רוח קיצוניים הנעים בין התרוממות רוח לדיכאון עמוק והתפרצויות זעם.
בשלות – תהליך טבעי להשגת דרגה גבוהה של התפתחות.

ג

גמגום – הפרעה בשטף הדיבור התקין הנובעת ממצב רגשי או פתולוגי.

ד

דיסגרפיה – לקוח ביכולת הכתיבה הנובעת מבעיה מוטורית.
דיסלקציה – לקות ביכולת הקריאה. הפרעה הנובעת מן הקושי לפענח סמלים, צורות, אותיות, סימנים. קושי זה מקשה על יכולת ההבנה.
דיספאניה – הפרעת בליעה. קושי במעבר מזון (מוצק או נוזלי) מהפה דרך הלוע לוושט והלאה.
דיסקלקוליה – הפרעה ביכולת קישור בין כמות למספר. כתוצאה מכך לקות חישובית מתמטית על כל סוגיה.

ה

היפוטוניה – מתח שרירים נמוך. התוצאה עלולה להיות הגבלה בטווח התנועה.
הפרעת קשב וריכוז – הפרעת וויסות שמתגלה בחוסר קשב וריכוז, באימפולסיביות, בפעילות יתר (היפר-אקטיביות), ברגזנות, באלימות. כתוצאה מכך מתגלים קשיים בלימודים, בתפקוד היומיומי בחברה, בפטפטת מוח (חוסר בשקט חשיבתי).
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים זכאים להתאמות: הארכת זמן במבחן, בבחינות בעל-פה, שכתוב, מחשבונים, תרגומונים, הקראה ועוד.

ו

וועדת השמה – וועדה המאפשרת זכאות לחינוך מיוחד בשעת הצורך במסגרת החינוך הרגיל לצד מתן שירותים נוספים כגון הוראה מתקנת, טיפול באומנויות וכ"ו ובמטרה שתלמידים בעלי צרכים יהיו משולבים במסגרת הרגילה.
ועדת שילוב – ועדת שמאפשרת לזכאים לקבל חינוך מיוחד במסגרת חינוך רגיל. הטבה זו נקבעת על ידי וועדת השמה.

ח

חרדה – פחד לא רציונאלי ממשהו בלתי מוסבר: דאגה קיצונית, אי שטק שנגרם כתוצאה מחששות, מתחושת פחד או מסכנה לא ברורה אשר גורמת לחווית חוסר אונים. הדבר מתבטא בדופק מהיר ו/או כאב ראש, הזעת יתר ועוד.

ט

טונוס – מתח שרירים, יכולת ומוכנות להגיב לגירויים.
טיניטוס – רעש באוזניים, תופעת של צפצופים, זמזומים ורעשים אחרים שלא נובעים מרעש חיצוני.
טריכוטילומניה – תלישת שיער נפוצה אצל ילדים, לעיתים אין הם חשים בהרגל. תסמין זה הוא ביטוי לחוסר ויסות וניתן לטיפול.

י

יתר לחץ דם ריאתי – הנשימה בדרך כלל אוטומטית ונשלטת על ידי מרכזים מוחיים המגיבים על רמת חמצן ופחמן דו-חמצני שבדם. אם השליטה משתבשת מתגלים שיבושים והתוצאות הן נחירות, חוסר איזון של רמת PH (מידת החומציות הבסיסית). ראה לחץ דם.

כ

כאב – הוא תחושה לא נעימה המאותת על כך שהגוף ניזוק או מאוים.
כאב נוירופאטי – כאב הנגרם על-ידי אנומליה במקום כל שהוא לאורך נתיב עצבי וגורמת לפירוש משובש במוח
כאבי ראש – שנובעים ממתח נגרמים על ידי מתח שרירי הצוואר, הכתפיים והראש. עשוי להיגרם מתנוחת גוף לא נכונה, מלחץ חברתי או נפשי (ראה מיגרנות)

מ

מגרנה – כאב ראש חזק, הולם, חוזר ונשנה, שפוגע בדרך כלל בצד אחד של הראש, לפעמים בשני הצדדים. מתחיל באופן פתאומי. מתחולל כאשר עורקים המוליכים למוח מתכווצים, נעשים צרים ואחר כך מתרחבים.
מוטוריקה גסה – תנועות גוף במרחב.
מוטוריקה עדינה – יכולת שליטה בדקויות התנועה באמצעות מערכת השרירים, מיומנות הקשורה בבשלות מערכת העצבים: יכולת הכתיבה, הרקמה, הגזירה, הציור ועוד.
מנגנוני הגנה – מערכת של מנגנונים פסיכולוגיים לא מודעים המגנים מפני פחדים.
מערכת וסטיבולרית – מערכת המשתייכת לויסות חושי אשר אחראית על היציבות שווי המשקל והתמצאות במרחב – מערכת מאוזנת. כאשר מערכת זו אינה מאוזנת קיימים ליקויים ביציבות, נפילות רבות, נתקלים בחפצים, קושי בשמירה על שיווי משקל, בביצוע, אי ביטחון בתנועה או תנועתית יותר (SPD) Sensory Processing Disorder.
מערכת טקטלית (תחושה שטחית) אף היא מערכת המשתייכת לוויסות החושי, הקולטנים שלה נמצאים בעור ומעבירים את המידע לגבי תחושת חום, קור, (טמפרטוקה) כאב, טקסטורה, מגע ועוד. ליקוי במערכת זו ינוע בין אדישות יתר לרגישות יתר, רגישות לחומרים, מאכלים, ריחות, צלילים שונים, כוחות וצללים שונים.
מערכת פרופריוצטיבית – גם היא משתייכת לוויסות החושי ונותנת מידע לגבי מיקום הגוף ואיבריו בכל רגע נתון. חוסר תקינות במערכת זו עלול לגרום לנפילות, לחוסר יציבות במרחב, ולהפעלה או אי הפעלת כוח וקשיים בהתמצאות בכיוונים.

ע

עיכוב התפתחותי – כאשר מישהו אינו משיג את ההתפתחות הממוצעת לגיל מסוים – לנורמה.

פ

פאניה – הפרעת בליעה.
פיגור – תפקוד אינטלקטואלי נמוך מהממוצע לגיל מסוים. בא בדרך כלל ביחד עם מגבלות בתחומים מסוימים כגון: בריאות, בטיחות, מיומנות חברתית, הכוונה עצמית.

ר

רגרסיה – נסיגה ביכולות ובהתנהגות.

ש

שיבושי הרגלים – שיבושים בהגהה.
שיום – מהירות פעולות השליפה מהזיכרון.
שפה – מערכת ממוקדת, באופן שרירותי ומוסכם שבאמצעותה ניתן לתקשר, לפתור בעיות ולחשוב באמצעות מילים, מילה מורכבת משלושה חלקים: צורה, תוכן (סמנטיקה) ושימוש.

ת

תחביר – יכולת הבנה מילולית.
תאום עין יד – היכולת להזיז את היד באמצעות מידע ויזואלי מהעיניים המאפשרות/מונעת יכולות של מוטוריקה עדינה.
תפיסה חזותית – ויזואלית, ראייתית, באמצעות המוח – קליטת גירויים בעין מהסביבה והעברתם לדחפים עצביים.
תפיסה מילולית – שמיעתית באמצעות המוח, קליטת גירויים באוזן מהסביבה והעברתם לדחפים עצביים.
תפיסה תחושתית – קניסטטית מאמצעות המוח – קליטת גירויים באמצעות תחושה מהסביבה והעברתם לדחפים עצביים.